צמחיית משי. ניתן לבנות בתוך הלובי מעין אדניות, למלאן בחול או טוף ו"לשתול" צמחיית משי מגדלים וסוגים שונים. מרחוק כמעט ואי אפשר להבדיל בין צמחיה חיה לבין צמחיית משי. החסרון הוא שמדי פעם צריך לנקות את הצמחיה מאבק.

כמו כן צריך "לנטוע" את הצמחייה בתוך גוש בטון אחרת יש לעוברים והשבים נטיה לקטוף את הפרחים והעלים. סוג כזה של צמחיה הוא לא זול.

צמחיה שתולה באדמה.
לטעמי עדיף על צמחיית משי. מאידך, הדבר דורש תחזוקה מתמדת ושתילת צמחים היכולים לצמוח ללא שמש. יש להכין מיכלים בגדלים שונים, עציצי חרס או מחומר פלסטי, עם ניקוז לתוך צלחת.
ניתן כמו כן לבצע למיכלים ניקוז לגינת הבניין באמצעות צנרת מתאימה עם קידוח בקיר הלובי לגינה (צנרת מחוברת למיכל והחוצה לגינה).

לובי הבניין
אפשרות אחרת היא לבנות אדניות מיציקת בטון, לבנים וציפוי קרמיקה או כל ציפוי אחר אבל עם ניקוז מתאים לגינה. יש לשים לב לאטום את האדניות היטב היטב.

  • אדמה – יש לוודא מצע שתילה איכותי[פלמיקס-אדמית-בקל-טוף גרוס דק דק]. אין צמחים רבים המתאימים ללובי היות ותנאי התאורה נמוכים: פלדנדרון-מונסטרה-פוטוס-אגלונמה-קנטיה יתאימו. על מנת ליצור נוף ניתן לשתול דקל מסוג חמדוראה או קנציה. זנים אלו מתאימים מאד למקום מוצל.
  • השקיה – מועטה היות ואין התאדות – פעם ב 10 – 15 יום יספיק. במשך הזמן לומדים את הכמות של כל מיכל ומיכל. ככל שיש יותר אדמה במיכל כך תכיפות ההשקייה יורדת. במידה ומדובר בניקוז לתוך הגינה ניתן לחבר את מערכת ההשקייה למערכת הטפטפות שבגינה. במידה ומבצעים השקייה ידנית, מישהו צריך להיות אחראי על הנושא. במשך הזמן לומדים את הכמות של כל מיכל ומיכל.
  • דישון – דשן איטי תמס[אוסמוקוט]פעם בחצי שנה. חשוב לנקות את העלים מאבק-מידי פעם.
  • צמחיה הידרופונית  – לסוג זה של צמחיה יתרונות רבים בעיקר החיסכון בהשקיה רציפה. מדובר באדניות בגובה של כ 30 ס"מ, אטומות לחלוטין, ומלאות באבני טוף. ישנם סוגים שונים של שתילים המתאימים לצמחייה הדרופונית וכדאי להתייעץ עם משתלה המתמחה בסוג זה של צמחייה. הצמחייה יקרה אמנם מצמחיה רגילים אך יתרונה כאמור באחזקתה. יש לדשן את הצמחיה מדי מספר חדשים באוסמוקט שהוא סוג דשן תמס המתאים לצמחיה הידרופונית. סוג זה של צמחייה ניתן לראות בבנקים, משרדים או מבני ציבור שונים.